אוי, נושר לי השיער

”כששאלות באמתחתי, נפגשתי עם מר שמואל גונן, כימאי מדען וחוקר, שהצליח להרכיב תרכובת מצמחים, המרפאת מחלות קרקפת, הגורמות לסבל רב, כגון: גירוד, סבוריאה, פצעים, התקרחות מטראומות וצרות רבות נוספות“

שם העיתון: New Life אפריל 2002 מאת יוספה שרי גלב

מהי בעצם התקרחות?

גונן: השערה הנה קנה חלול הבנוי מחלבון נוקשה ששמו קרטין, שהוא גם המרכיב של הציפורניים. אורך חיי השערה בממוצע הוא כ- 4 שנים. לאחר מכן, היא נושרת, זקיק השערה נח כ- 3 חודשים ומתחיל להצמיח שערה חדשה.

התקרחות פירושה שזקיק השערה משיר את השערה בקצב מוגבר, מצמיח כל פעם שערה קצרה ודקה יותר עד אשר כל מה שהוא מסוגל לייצר זו פלומה באורך של עד 3-5 מילימטר. זקיק השערה מסוגל לחיות בצורה לא פעילה זו עד 20 שנה לאחר נשירת השערה הרגילה, וכאשר הוא מת, נמוג סופית הסיכוי לצמיחה מחודשת. יוצא מכלל זה הוא סוג ההתקרחות המוקדית (אלופציה אראטה).

האם יש סוגי התקרחות שונים?

גונן: "מדע רפואת העור מבחין בין סוגים רבים של התקרחות, אולם אתייחס רק למספר טיפוסים בסיסיים ואאבחן את הסיכוי שלהם להתחדשות.

1. קרחת מלידה (אלופציה אדנאטה)
במקרה זה, היילוד נולד ללא זקיקי שיער (מה שקרוי "שורשים"). בהיעדר זקיקי שיער, אין כל סיכוי להצמיח שיער. הפתרונות האפשריים היחידים הם פאה או "תספורת" בסגנון יול ברינר.

2. התקרחות גברית (אלופציה אנדרוגינה)
זו התקרחות שנעוצה במבנה ההורמונלי של רמה גבוהה של הורמון המין הגברי (טסטוסטורון) לעומת הורמון המין הנקבי (אסטרוגן). היא נפוצה בעיקר בקרב הגברים, אך גם נשים לא מעטות סובלות מתסמונת זו. הביטוי לכך הנו התחלת התקרחות במפרצים ובקדקוד והתפשטות הדלילות לכול החלק המרכזי של הקרקפת כאשר הפרסה מסביב הולכת ונסוגה כלפי מטה. אצל נשים, מאפייני המשנה לתופעה זו הם, בדרך כלל, מחזור לא סדיר ושיעור יתר. במקרה זה, נותרים זקיקי השיער, בדרך כלל, חיים אך רדומים, ויש סיכוי לעוררם לחיים חדשים. בתופעה זו ניתן לטפל ולהצמיח שיער חדש. מכאן: כל עוד יש זקיקים חיים, יש סיכוי לעוררם לפעילות מחודשת. עם זאת, יש לציין כי לא בכל מקרה ניתן להצליח, והדבר תלוי במידת החיות של הזקיקים.

3. סבוריאה (קשקשים קשים)
בבסיס כול שערה יש זקיק ובלוטת חלב, שתפקידה לשמן את עור הקרקפת והשערה. כאשר בלוטות אלה מפרישות חלב רב מדי, נוצרים קשקשים שהופכים לקליפות דלקתיות כאשר גורמי זיהום מתיישבים עליהם. קליפות אלה אוטמות את כל מה שמתחתן וגורמות לנשירת שיער מסיבית. כיום, קיימים תכשירים כימיים לטיפול בתופעה, אך השימוש בהם מוגבל מבחינה רפואית. תכשיר טבעי עשוי להיות הפתרון המתאים. הערה – במקרה של סבוריאה, יש לטפל במהירות רבה לכל האפשר הואיל והחיידקים הניזונים מן הקליפות והגורמים לדלקות עלולים לחדור דרך תעלות בקיעת השיער של זקיקי השיער ולהשמידם. במקרה זה, לא יהיה כול סיכוי להצמחה מחודשת של שיער.

4. התקרחות צלקתית (סקרינג אלופציה)
מדובר בתופעה שאינה מובנת במקרים רבים. על הקרקפת מופיעים אזורים דלקתיים באופן קל, ובבסיס השערות ניתן לראות מעין דונג לבן. השיער במשטחים נושר, נוצרות צלקות, ובד"כ הזקיקים באזורי הצלקות מושמדים, ואין סיכוי לחדש שיער במשטחים אלה.

5. התקרחות מוקדית (אלופציה אראטה)
זהו סוג התקרחות נבזי במיוחד ומהיר. בדרך כלל, הוא תגובה לטראומה או ללחץ נפשי כבד. התופעה מתבטאת בהופעת עיגולים קירחים באזורים שונים על הקרקפת שהולכים ומתרחבים עד איבוד שיער מוחלט. במקרים רבים, מלווה התופעה גם באיבוד שיער הגבות, באיבוד הריסים ובאיבוד השיער בשאר אזורי הגוף. קיימים מקרים שבהם השיער חוזר לצמוח כעבור זמן ללא כל טיפול, אל בדרך כלל אין זה כך. בניגוד להתקרחויות אחרות, בסוג זה של התקרחות, למרות היות המשטח חלק וללא כל סימני חיים, ניתן לעוררו ברוב המקרים.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן