ניסיון אישי

”השיער נשר, הרופא לא עזר, ההרבולוג פתר“

שם העיתון: לאישה 22 מרץ 1999 מאת מעינה שנהר

איבוד שיער זו לא תופעה פיזיולוגית אלא מצב נפשי. כך כתבתי אני במו המחשב שלי באחת הכתבות על טיפול בבעיות שיער, וחשבתי שאני יודעת על מה אני מדברת. אבל רק כשזה קרה לי, לפני כשנה, הבנתי עד כמה לא ידעתי.

בהתחלה הראש שלי התמלא קשקשים. כעבור שבועות, אחרי ריצה מבוהלת לרופא עור וטיפול המשחה שמנונית מגעילה, הצרה רק החמירה. הטיפול הוחלף לשמפו מסריח, והמצב החריף. הרופא הוסיף תרחיץ על אותו בסיס והרגיע שזה ייקח המון חודשים.

השיער נראה כל הזמן כאילו נשפך עליו שמן ושכחו לנקות אותו. האבחנה התחלפה לסבוריאה, שזה אומר שהקרקפת שלי מייצרת תאים מתים בכמות תעשייתית. התחילה נשירה סיטונית, כמו אחרי כימותרפיה. ההסבר שסבוריאה אופיינית לקרייריסטיות פעלתניות ולחוצות, לא הקלה.

ואז נזכרתי שפעם כתבתי על איש בשם שמואל גונן, בעל מרכז לשיפור השיער, וראיינתי אז אנשים שטופלו בהצלחה. תוכיח לי שלא שיקרת, ביקשתי ממנו.

האיש הוא ממציא נצחי. הרבולוג בהכשרתו, שזה אומר מומחה לצמחים. בין יתר המצאותיו הרכיב מיצוי צמחים (מהסוג המכונה "בטוחים לשימוש") שנוסחתו ידועה רק לו. הוא צייד אותי בתכשיר (במרקם נעים ולא שמנוני, לשם שינוי) שיש למרוח מדי לילה ולחפוף בבוקר. אחרי שבוע ראיתי שיפור. אחרי שלושה שבועות הסבוריאה נעלמה. כעבור חודש-חודשיים התחיל צימוח חדש.

אני הולכת אליו מדי חודש ומקבלת חומר לטיפול… אני פוגשת אצלו מקרים נואשים, שנשלחו אליו על ידי בתי-חולים. בעבר, הממסד לעג לו. אצלי עברו כבר שבעה חודשי טיפול. לא אגיד שהשיער שלי נהיה צפוף כמו של גורילה, אבל הוא נראה בריא, מבריק ומתחדש.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן